חוק האזרחות הרומנית

השימוש בתרגום המובא להלן כפוף לתנאי השימוש המפורטים בסופו.

חוק מס 21 – 1 מרץ 1991
אזרחות רומנית

תוכן המסמך מס‘ 44/6 שפורסם ע“י המפרסם הלאומי הרומני, מרץ 1991

הפרלמנט הרומני מאמץ את החוק המוצע

פרק מס.1
הנחיות כלליות

סעיף. 1. –

האזרחות הרומנית מבטאת את השתייכותו של אדם למדינת רומניה:

האזרחים הרומנים הינם שווים בפני החוק; רק לאזרחים מוקנית הזכות לשאת בתפקידים ציבוריים אזרחיים ותפקידים צבאיים.

אזרחי רומניה נהנים מהגנת מדינת רומניה.

סעיף. 2. –

צורות ואופני קבלה או אובדן של האזרחות הרומנית מפורטים בחוק זה.

סעיף. 3. –

אין בסיומם, אובדן ערך, ביטול או פירוק של נישואין בין אזרח רומני לאזרח זר כדי להשפיע על אזרחות בן הזוג.

פרק מס.2
קבלת אזרחות רומנית

סעיף. 4. –

האזרחות הרומנית מושגת באחת מן הדרכים הבאות:

• א) לידה;
• ב) אימוץ;
• ג) שבות;
• ד) היענות (השילטונות) לבקשה;

א. לידה

סעיף. 5. –

ילדים שנולדו על אדמת רומניה להורים בעלי אזרחות רומנית הינם אזרחים רומנים.

נוסף לאמור לעיל, אזרחים רומנים הם גם אלו אשר מקיימים את אחד התנאים הבאים:

• א) נולדו על אדמת רומניה גם אם רק אחד מהוריהם הינו אזרח רומניה;
• ב) נולדו מחוץ לרומניה ושני ההורים או רק אחד מהם הינו בעל אזרחות רומנית.

ילד שנמצא בשטח הטריטוריאלי של רומניה הוא אזרח רומני גם אם זהות אחד או שני הוריו אינה ידועה.

ב. ע“י אימוץ

סעיף. 6. –

אזרחות רומנית תוענק לילד שהינו אזרח זר או חסר אזרחות בהליך אימוץ, אם המאמצים הם אזרחים רומנים ובלבד שלילד המאומץ טרם מלאו 18 שנה.

אם אחד מן המאמצים הינו בעל אזרחות רומנית ההחלטה בדבר אזרחותו של הקטין המאומץ תתקבל בהסכמה משותפת של המאמצים. במקרה והמאמצים לא מגיעים לכלל החלטה, הרשות השיפוטית המאשרת את הליך האימוץ תחליט לגבי אזרחות הקטין תוך התחשבות באינטרסים שלו. בנוסף, אם גילו של הקטין עולה על 14 שנים נחוצה הסכמתו לצורך קבלת האזרחות.

במידה והמאמץ הינו אדם יחיד והוא בעל אזרחות רומנית לקטין תוענק אזרחות המאמץ.

סעיף. 7. –

במקרה של אובדן התוקף או ביטול של הליך האימוץ, קטין שטרם מלאו לו 18 שנים ייחשב כמי שמעולם לא היה אזרח רומני באם הוא מתגורר מחוץ לרומניה או שעזב את רומניה לצורך התגוררות בחו“ל.

ג) ע“י הליך שבות

סעיף. 8. –

אדם שאיבד את אזרחותו הרומנית יכול לקבלה ע“י ביצוע הליך השבות באם הוא מביע רצון לכך.

הורים שמבצעים את הליך השבות מחליטים לגבי ילדיהם הקטינים בנושאי האזרחות. אם אין הסכמה בין הוריו של הקטין יכריע בדבר בית המשפט הנמצא במקום מגורי הקטין וזאת תוך התחשבות באינטרסים של הקטין. בנוסף, אם גילו של הקטין עולה על 14 שנים נחוצה הסכמתו.

אין בהליך קבלת האזרחות ע“י אחד מבני הזוג כדי להשפיע על אזרחותו של בן הזוג השני. אחד מבני הזוג שהינו בעל אזרחות זרה או שהינו חסר אזרחות אשר בן זוגו מבקש אזרחות ע“י הליך השבות רשאי לבקש את קבלת האזרחות בתנאים המפורטים בחוק זה.

ד) ע“י היענות השלטונות לבקשה

סעיף. 9. –

אזרחות רומנית יכולה להיות מוענקת לפי בקשה, לאזרח זר או לאדם ללא אזרחות אשר:

• א) נולד ומתגורר על אדמת רומניה בתאריך הגשת הבקשה או, למרות שלא נולד על אדמת רומניה אך מתגורר בשטחה משך זמן של לפחות 5 שנים או אם הינו נשוי לבעל אזרחות רומנית פרק זמן של לפחות 3 שנים.
• ב) מוכיח בהתנהגותו זיקה כלפי מדינת רומניה והעם הרומני.
• ג) מלאו לו 18 שנים.
• ד) מובטחים לו אמצעי מחיה חוקיים.
• ) מוכר כבעל התנהגות טובה ולא הורשע ברומניה או במדינה אחרת בביצוע מעשה פלילי שיש שהופך אותו לבלתי ראוי להיות אזרח רומני.
• ו) יודע את השפה הרומנית במידה מספקת לצורך התערות בחיי היום יום.

אם קיימים טעמים בעלי משקל המשתנים המופיעים בתת סעיף (א) יכולים להיות מופחתים.

סעיף. 10. –

ילד שנולד להורים בעלי אזרחות זרה או ללא אזרחות כלל וגילו פחות מ 18 שנים מקבל את האזרחות הרומנית באותה העת עם הוריו.

במקרה שרק אחד מן ההורים מקבל את האזרחות הרומנית, ההורים יחליטו, בהסכמה, לגבי אזרחות הילד. במקרה וההורים לא מגיעים לידי הסכמה, בית המשפט במקום מגוריו של הקטין יכריע בדבר, תוך התחשבות באינטרסים של הקטין. אם גילו של הקטין עולה על 14 שנים נחוצה הסכמתו.

[במקרה שיש רק הורה אחד] יקבל הקטין את האזרחות הרומנית באותו המועד בו יקבל הורהו את האזרחות.

סעיף. 11. –

אזרחות רומנית יכולה להיות מוענקת גם לאדם שהיה בעל אזרחות רומנית בעבר והוא מבקש לחדשה תוך שמירת מקום מגוריו מחוץ לרומניה באם הוא מקיים בצורה נאותה את התנאים המפורטים בסעיף 9 תת סעיפים (ב) (ג) ו (ה).

פרק 3
הליך מתן האזרחות

סעיף. 12. –

הענקת אזרחות רומנית, הן לפי בקשה והן במקרה של הליך שבות תינתן בהמלצת שר המשפטים לפי החלטת הממשלה ותפורסם ברשומות ע“י המפרסם הלאומי הרומני.

סעיף. 13. –

הבקשה להענקת אזרחות רומנית תבוצע באופן אישי או באמצעות ייפוי כח משפטי מאומת בצירוף מסמכים המוכיחים התאמה לדרישות המוכתבות ע“י חוק זה.

סעיף. 14. –

הבקשה לקבלת אזרחות רומנית תופנה לוועדה לשם הוכחת תנאי הענקת האזרחות אשר פועלת מטעם משרד המשפטים הרומני.

הוועדה מורכבת מחמישה משפטנים מבית המשפט העירוני בבוקרשט, ממונה, לפרק זמן של 4 שנים ע“י נשיא בית המשפט המדובר.

יו“ר הוועדה הינו המשפטן בעל התפקיד הבכיר ביותר או, במקרים של בעלי תפקידים שווים, המשפטן בעל הוותק הרב ביותר.

בראשות מזכירות הוועדה יעמוד יועץ ממשרד המשפטים הממונה ע“י שר המשפטים הרומני.

סעיף. 15. –

הוועדה תפרסם על חשבון המבקש את בקשת קבלת האזרחות ברשומות המפרסם הלאומי הרומני.

בחינת הבקשה ע“י הוועדה תבוצע בחוף שלושים יום מתאריך פירסומה.

סעיף. 16. –

במיסגרת בחינת הבקשה רשאית הוועדה להורות על:

• א) מילוי מסמכים ומתן הסברים מכל סוג שהוא מצד המבקש
• ב) המצאת רישומים מאת הרשויות
• ג) זימון כל אדם שעשוי לתת מידע יעיל

סעיף. 17. –

רשויות ציבוריות שיש ברשותן נתונים או מידע אשר יש בו כדי להצביע על כך שהמועמד אינו מקיים את תנאי החוק לשם קבלת אזרחות, חייבות למסרן לוועדה.

כל אדם יכול להגיש התנגדות לוועדה המצויינת בסעיף 14 בקשר לבקשת קבלת האזרחות כמצויין מעלה.

סעיף. 18. –

בתום בחינת הבקשה הוועדה תגבש דוח ותגיש אותו, בצירוף בקשת קבלת האזרחות, לידי שר המשפטים הרומני.

בדוח יצויין, בצורה מחייבת, באם התנאים החוקיים להענקת האזרחות מתקיימים או לא.

סעיף. 19. –

בהתאם לדוח הוועדה, יציג לממשלה שר המשפטים את ההחלטה בדבר הענקת האזרחות.

אם מדוח הוועדה עולה כי התנאים הדרושים בחוק אינם מתקיימים לשם הענקת האזרחות, יודיע על כך שר המשפטים למגיש הבקשה.

סעיף. 20. –

האדם שתוענק לו האזרחות הרומנית בהתאם לסעיף 8 תת סעפים (א) ו (ג) וסעיף 9 יישבע שבועת אמונים לרומניה, תוך פרק זמן שלא יעלה על שישה חודשים בפני שר המשפטים או תת מזכיר המדינה הממונה למטרה זאת. תוכן השבועה הינו כדלהלן: ”הנני נשבע להיות נאמן למולדת ולעם הרומני, להגן על הזכויות והאינטרסים הלאומיים של רומניה, לכבד את חוקת וחוקי רומניה“.

אנשים שקיבלו את האזרחות הרומנית (ויושבים מחוץ לרומניה) בתנאים המצויינים בסעיף 11 יישבעו את שבועת האמונים בפני ראש המשלחת הדיפלומטית או הקונסול הרשמי של רומניה במדינה בה הם יושבים.

סעיף. 21. –

האזרחות הרמונית מתקבלת בתאריך ביצוע שבועת האמונים.

לאחר ביצוע שבועת האמונים, שר המשפטים או בהתאם למקרה, ראש המשלחת הדיפלומטית או הנציג הקונסולרי, יעניק לאדם שהוענקה לו האזרחות הרומנית מסמך הוכחה.

פרק 4
הוכחת האזרחות

סעיף. 22. –

הוכחת האזרחות הרומנית מבוצעת באמצעות תעודת זהות, דרכון, או המסמך המצויין בסעיף 21 פיסקה 2.

אזרחות ילד שגילו אינו עולה על 14 שנים תונפק ע“י הצגת תעודת לידה, בליווי תעודת זהות או דרכון של אחד ההורים.

אם הילד רשום בתעודת הזהות או הדרכון של אחד ההורים, הוכחת האזרחות תתבצע תוך הסתייעות באחד מהמסמכים המפורטים לעיל.

באם הוכחת האזרחות של ילד עד גיל 14 לא ניתנת לביצוע בתנאים המוזכרים בפיסקה הקודמת, ההוכחה תבוצע בעזרת מסמך המתקבל ממרשם האוכלוסין.

הוכחת האזרחות לילדים שנימצאו תעשה, עד גיל 14, עם תעודת הלידה.

סעיף. 23. –

במקרה הצורך, הסגל הדיפלומטי או הסגל הקונסולרי של רומניה ינפיק, לפי בקשה, הוכחות לאזרחות עבור אזרחי רומניה הנמצאים בחו“ל.

פרק 5
אובדן האזרחות הרומנית.

סעיף. 24. –

ניתן לאבד אזרחות רומנית בדרכים הבאות:

• א) ע“י שלילת האזרחות הרומנית
• ב) אישור לויתור מרצון על האזרחות הרומנית
• ג) מקרים אחרים המפורטים בחוק

א. שלילת האזרחות

סעיף. 25. –

ניתן לשלול את האזרחות הרומנית לאדם אשר:

• א) נמצא בחו“ל, ומבצע מעשים חמורים ביותר היכולים לפגוע באינטרסים של המדינה הרומנית, או ביוקרת המדינה הרומנית
• ב) נמצא בחו“ל, ומתגייס לשורות צבא של מדינה שרומניה נמצאת איתה ביחסי מלחמה או שרומניה אינה מקיימת עימה יחסים דיפלומטיים
• ג) קיבל את האזרחות באמצעים שאינם כשרים

סעיף. 26. –

שלילת האזרחות הרומנית לא תשפיע על אזרחותם של בן הזוג או ילדיו של האדם שאזרחותו נשללה ממנו.

ב. ע“י אישור לויתור מרצון על האזרחות

סעיף. 27. –

אישור בדבר ויתור על האזרחות הרומנית ינתן מסיבות מוצקות, לאדם בן 18 שנים לפחות אשר:

• א) אינו מואשם או מעורב באירוע פלילי או שלא ריצה עונש בגין מעשה פלילי;
• ב) הוא אינו נרדף עקב חובות למדינה, ע“י אנשים או רשויות משפטיות במדינה (ברומניה) או, שיש לו את האמצעים הערבויות המתאימות לתשלום החובות.

סעיף. 28. –

אבדן האזרחות הרומנית ע“י אישור הויתור על האזרחות לא ישפיע על אזרחות בן הזוג וילדיהם הקטינים של בני הזוג.

למרות זאת, במקרה ושני ההורים מקבלים אישור בדבר ויתור האזרחות הרומנית, בזמן שהילד הקטין נמצא איתם בחו“ל או אם עזב את המדינה יחד איתם, הקטין יאבד את האזרחות הרומנית יחד עם הוריו. אם הוריו איבדו את האזרחות הרומנית בתאריכים שונים, אובדן אזרחותו של הקטין יהא לפי התאריך המאוחר. הילד הקטין אשר, לצורך התגוררות מחוץ לגבולות רומניה עזב את המדינה לאחר ששני ההורים איבדו את האזרחות הרומנית, יאבד את האזרחות הרומנית בתאריך בו עזב את המדינה.

ההוראות בסעיף הקודם יישומו באופן הולם גם במקרה שרק אחד ההורים ידוע או בין החיים.

במצבים בשני המקרים המצויינים מעלה, דרושה הסכמת הילד באם מלאו לו 14 שנים.

ג) מקרים נוספים של אבדן האזרחות הרומנית

סעיף. 29. –

הילד הקטין אזרח רומני, המאומץ ע“י אזרח זר, מאבד את האזרחות באם מאמציו, או לפי הצורך המאמץ מבקש זאת באופן דחוף, והחוק הזר מחייב החלת האזרחות של המאמץ על המאומץ.

במקרה של אבדן התוקף או ביטול האימוץ, ילד שעדין לא מלאו לו 18 שנים יחשב כמי שמעולם לא איבד את האזרחות הרומנית.

סעיף. 30. –

במצב המפורט בסעיף 5 פיסקה 3, ילד שנמצא מאבד את האזרחות הרומנית אם, בהגיעו לגיל 18 נקבע האימוץ ביחס לשני ההורים שהינם אזרחים זרים.

אבדן האזרחות הרומנית תקף גם במקרה שהליך קביעת האימוץ בוצע רק בפני הורה בעל אזרחות זרה, וההורה השני אינו ידוע.

תאריך אבדן האזרחות הרומנית בתנאים המוזכרים מעלה הוא תאריך קביעת אימוץ הילד.

פרק 6
הליכי הביטול ואישור הוויתור על אזרחות רומנית

סעיף. 31. –

ממשלת רומניה רשאית, בהתאם למקרה, להחליט על ביטול האזרחות הרומנית, ולאשר ויתור על האזרחות הרומנית, בהמלצת שר המשפטים, המבוצעת בהתאם להליכים המפורטים בסעיפים 14-19.

סעיף. 32. –

כל רשות או אדם שמכיר בקיום סיבה לביטול האזרחות הרומנית יכול להתריע, בכתב, בפני הוועדה מטעם משרד המשפטים, ומחובתו להציג את הראיות שברשותו.

הוועדה אשר המידע שלעיל יובא בפניה רשאית לבקש פרטים או מידע מכל רשות או אדם שיש לו ידיעה לגבי קיום המצב המצפורט בסעיף 25.

סעיף. 33. –

הבקשה לויתור על האזרחות הרומנית תיעשה באופן אישי או באמצעות נציג בעל סמכות משפטית מיוחדת ומאומתת ותוגש לוועדה הפועלת מטעם משרד המשפטים, שתפעל בהתאם למפורט בסעיפים 14-19:

סעיף. 34. –

תאריך אובדן האזרחות הרומנית ע“י אובדנה או האישור לויתור הינו תאריך הפירסום ברשומות המפרסם הלאומי הרומני בו תפורסם החלטת הממשלה.

סעיף. 35. –

ההוראות המוכללות בסעיף 33 ייבוצעו, באופן מתאים, גם במקרים המצויינים בסעיפים 29 ו 30.

פרק 7
הוראות סופיות וביניים.

סעיף. 36. –

הינם ונשארים אזרחים רומניים האנשים שהשיגו ושמרו אזרחות זאת בהתאם לחוקים קודמים.

סעיף. 37. –

אזרחים רומנים לשעבר אשר, לפני תאריך 22 לדצמבר 1989, איבדו את האזרחות הרומנית מסיבות שונות, יכולים להשיגה לפי בקשה, על בסיס הצהרה מאומתת, בחו“ל, לנציגות דיפלומטית או משרדים קומסולריים של רומניה, ובתוך המדינה [רומניה] אצל הנוטריון הלאומי של מחוז בוקרשט, אפילו שיש להם אזרחות אחרת ולא התגוררו ברומניה.

הכללים המפורטים לעיל יחולו גם ביחס לאנשים שנשללה מהם האזרחות הרומנית בניגוד לרצונם או תחת נסיבות שלא היו מקובלות עליהם, וגם ביחס לצאצאיהם.

סעיף. 38. –

הבקשה להענקת האזרחות והאישור לוויתור האזרחות מחוייבים באגרות כמפורט בחוק.

מבלי לפגוע בהוראות שבפסקה הקודמת, קבלת האזרחות בהתאם להוראות ב37 סעיף פטורה מתשלום האגרות הקונסולריות.

סעיף. 39. –

האנשים שהוענקה להם האזרחות הרומנית, בהתאם לחוק, נהנים מכל הזכויות והחופש, וכמו כן מהחובות המפורטות בחוקה ובחוקי המדינה החלים על האזרחים הרומנים.

סעיף. 40. –

אזרחות רומנית בעלת תואר ”אזרחות כבוד“ תתאפשר להענקה לאנשים זרים עבור שירותים יוצאים מן הכלל לטובת המדינה והלאום הרומני, בהמלצת הממשלה, ללא שום הליך וזאת, ע“י הפרלמט הרומני.

האנשים שהוענקה להם אזרחות הכבוד נהנים מכל הזכויות האזרחיות והפוליטיות המוכרות לאזרחים הרומנים, למעט הזכות לבחור ולהיבחר ולשמש בתפקיד פוליטי.

סעיף. 41. –

במקרים שבהם נדרשת הסכמת הקטין שהגיע לגיל 14, יבוצע הדבר בצורת הצהרה מאומתת אשר תוגש בפני הנוטריון.

סעיף. 42. –

החוק הנוכחי יכנס לתוקפו לאחר 30 יום מתאריך פרסומו ברשומות המפרסם הלאומי הרומני.

הבקשות הנמצאות בטיפול בתאריך כניסת החוק לתוקף ייפתרו בעזרת הכוונות החוק הנ“ל, למעט הבקשות לקבלת אזרחות רומנית, שהוגשו עד לתאריך זה, ברוח פירסום חוק מס 137/1990.

סעיף. 43. –

עם כניסת החוק לתוקף יבוטלו חוק מס 24/1971 - חוק האזרחות הרומנית, חוק 137/1990, בהקשר להוראות מסויימות המתייחסות לאזרחות הרומנית, ההוראות המצויינות בסעיפים 3 ו 8 מחוק מס 7/1989 בהקשר לחזרה למולדת של האזרחים הרומנים והאזרחים הרומנים לשעבר, וגם הוראות סותרות ומנוגדות להוראות החוק הנוכחי.

חוק זה אומץ ע“י הסנאט בישיבה שנערכה ב 25 פברואר 1991.

נשיא הסנאט
אקדמאי אלכסנדר ברלדיאנו

חוק זה אומץ ע“י בית הנבחרים בישיבה ב 25 פסרואר 1991

נשיא בית הנבחרים
מרטיאן דן

בהתבסס על סעיף 82 תת סעיף (m) הכרזת חוק מס‘ 92/1990 בנוגע לבחירת הפרלמנט ונשיא רומניה, מכריזים על חוק האזרחות הרומנית ומאפשרים את פירסומו ברשומות המפרסם הלאומי הרומני.

נשיא רומניה
יון ילייסקו

הנוסח של חוק האזרחות הרומנית המובא לעיל תורגם באופן בלעדי ע“י צוות אתר אזרחות רומנית ודרכון רומני. התרגום הינו קניין של האתר. התרגום אינו מתיימר להוות תחליף לחוק הרומני בנוסחו המקורי, אין הוא מסמך רשמי ואין לו תוקף משפטי. אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, לאחסן במאגר מידע, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מפרקי תרגום החוק המובא לעיל ללא קבלת אישור מפורש של האתר מראש ובכתב.

* הנוסח המקורי אינו כולל את תיקון החוק משנת 2003