עו"ד גבריאל כתרי אזרחות רומנית ודרכון רומני-אירופאי
תפריט

כלכלה

לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בשנת 1989, חוותה רומניה עשור שהתאפיין באי יציבות כלכלית והתדרדרות שנוצרה בשל העדר תשתיות מתאימות לצורכי האוכלוסיה בתחום התעשייה ובחקלאות וכן לנוכח העדר רפורמות.

בשנת 1992 בוצע צעד מרכזי בתחום ההפרטה, כאשר 30% ממניותיהן של כ – 6000 מפעלים שהוחזקו כל ידי המדינה, הועברו לקרנות פרטיות, וחולקו בין אזרחיה הבוגרים של רומניה ובשנת 1994 כבר הונח הבסיס המשפטי המרכזי אשר ביסס את כלכלת השוק. בסיוען של קרן המטבע הבין לאומי, האיחוד האירופי והבנק בעולמי, בוצעה הפרטה של מרבית היוזמות התעשייתיות במדינה, לרבות מספר חברות אנרגיה גדולות.

עם זאת, אחת הבעיות המרכזיות שאפיינו את הכלכלה הרומנית בשנים אלו, היתה האינפלציה. בתחילת שנות ה – 90 עלתה האינפלציה בשיעור של למעלה מ 130% בשיעור שנתי. שיעור זה הלך והצטמצם באופן עיקבי (למעט חריגות בשנים 96-97 שנבעו מהוצאות ממשלתיות חריגות) בעקבות רפורמות בתחום המוניטרי שנועדו למיגור האינפלציה וביטול הסובסידיות. במקביל חוקקו חוקים, שאפשרו רכישת קרקעות על ידי חברות זרות והביאו לעליה בהשקעות הזרים במדינה.

לקראת סוף העשור עמדה האינפלציה על שיעור שנתי של כ – 40%. בשנים העוקבות נמשכה מגמה הירידה, כך שבשנת 2004 עמדה האינפלציה על שיעור של כ – 9.3%.

עם זאת, הירידה באינפלציה לקראת סוף המילניום, לוותה במיתון שנמשך כ – 3 שנים, אשר הסתיים לקראת שנת 2000. במהלך השנים 2001-2002, על אף ההאטה שחלה בכלכלה העולמית, עמד שיעור הצמיחה ברומניה על 4%. שיעור הצמיחה הושג הודות לעליה בצריכה ופעילות חזקה בתחום הבניה והחקלאות.

שיעור האבטלה בשנת 2006 עומד על כ - 5.1% (בהשוואה ל – 11.5% בשנת 1999), שהינו שיעור נמוך במיוחד בהשוואה למדינות בינוניות/גדולות נוספות באירופה, כדוגמת פולין, גרמניה וספרד.

כלכלת רומניה מתבססת ברובה על שירותים, התורמים כ – 55% לתוצר המקומי הגולמי. התעשיה מהווה את הסקטור השני בגודלו המספק כ – 35% מן התוצר המקומי. החקלאות הינה הסקטור השלישי, המהווה 10% (אף שסקטור זה מעסיק למעלה מ – 30% מכוח העבודה(.

בשנת 2005 בוצעה רפורמה בתחום המס, שהפחיתה את המס לשיעור קבוע של 16%, הן ביחס לתאגידים והן ביחס לפרטים. שינוי זה הביא לצמיחה משמעותית של הסקטור הפרטי ולהשקעות חוץ רבות (שיעור המס מהווה את אחד מהנמוכים באירופה(.